רק בתל יוסף, יחתום חוזה אישי עם המרכז החקלאי, ולא יהיה הסכם קולקטיבי . הוא הרחיק לכת במידה כזאת, שחבריו בהנהגה דחו את הרעיון במרכז המפלגה . בעניין זה יש קצת הבדל . יגאל עילם צייר זאת כהנהגה מונוליטית, אך האמת היא שהיו הבדלים לא קטנים . חבריו להנהגה דחו את ההגדרה ר,1 ) , שכן המשמעות שלה הייתה החזרת האריסות . לא ייתכן לדרוש במאה שלנו, שכל אחד יחתום באופן אישי חוזה עם המרכז החקלאי . יתר על כן, בןגוריון דרש שראשי הגדוד, כמופת אישי, יחתמו ראשונים על החוזה האישי, והוא אומר : "במידה ולא יסכימו לחתום, יגורשו מן ההסתדרות ויוצאו מן המשק . " כך, שעמדה זו הייתה חריפה הרבה יותר מזאת שנקט בןגוריון כשנכנס לשביתת הימאים . אני מקבל את העמדה של יגאל עילם : ממלכתיות זו לא מלוכה . חזרתי וקראתי חומר רלבנטי לקראת כנס זה, ונדמה לי שלא תמיד יש הבחנה בין ממלכתיות ומונארכיה . שכן, רק במונארכיה אין שום מעמד אחר לבד מן המתארך . אך מה היה קורה, למשל, אילו קבוצה שבראשה עמד אייק הייתה זוכה למעט הבנה, שלא לומר תמיכה ? מי היה ניזוק מכך ? גם אני השתייכתי לקבוצה זו עוד כשהיינו בפלי"ם; נסענו אז לרחובות, לקבוצה שהיום הי...
אל הספר