מוקי צור: סיפור משפחת צדיקוב

np > ovn אותי מאוד הבע < ה, שיש צורות של עדויות שאינן מקובלות כמסגרות ספרותיות אורתודוקסיות . מכיון שטקסט הוא בשבילי דבר גמיש מאוד, אני רוצה לעמת בין טקסטים שונים שעוסקים בתקופה הזאת, של ראשית הקיבוץ, מתוך אותה אמונה שהנחיל לי אחד הסופרים, שכתב פעם, ש"סופרים יוצרים את הקוראים שלהם" . אין סופר שאינו כותב למען קוראים, אבל יש סופרים שמחליטים מי יהיה הקורא שלהם, ואם אינו קיים ­ הם בוראים אותו, ללא ספק, אחד הדברים המייחדים את ספרות הקיבוץ ותנועת העבודה, במובן הרחב ביותר של המושג הזה, היא העובדה, שזו ספרות שהחליטה ליצור את הקורא החדש, שיהיה מסוגל לשבת ולספר זיכרון היסטורי, או לקרוא מכתב, או לקרוא רומן, ולעסוק בטקסט שהעימות איתו הוא עימותו עם עצמו, עם עולמו, גם אם לעתים הוא מבחין בין טקסט בדיוני וטקסט לא בדיוני, וגם כאשר אפילו אינו מבחין בזה . אנשים אחדים שהסתובבו קרוב לאירועים שברנר מספר אותם, החליטו להתאים את הזיכרונות שלהם לסיפוריו של ברנר, עד כדי כך זה הגיע . ומכיון שאנו בכנס העוסק בקיבוץ המאוחד, ואני איש האיחוד לשעבר, החלטתי לצאת בדברי מתמונה של דגניה, תמונה קלאסית, שברל מתייחס אליה כאשר...  אל הספר