שחשש, ערב החלטת החלוקה, כי בהנהגה הציונית יש אנשים בלתיאחראיים הנכונים לשלם בדמו של הנוער העברי את מדיניות ה"קפיצות ההרפתקניות" שלהם . כשם שטבנקין התייחס ב 1937 אל תכנית המדינה כאל "תכנית רביזיוניסטית", כך התייחס בןאהרן אל המדיניות של הקמת המדינה במלחמה כאל "דחיקת הקץ", כלומר, כאל משיחיות שקר . אבל, כאמור, הקיבוץ המאוחד היה שותף בכיר בהכנת הכלים הצבאיים לכל צרה . והצרה אמנם באה . יש הטוענים, שהריב בין הקיבוץ המאוחד וגם הקיבוץ הארצי לבין מפא"י היה ריב בין מהפכנים מארקסיסטיים או קיבוצים קומוניסטיים לבין בןגוריון, שדגל בדמוקרטיה מערבית קאפיטליסטית . ואולם, נדמה לי, שהאוריינטציה החיצונית בנושא זה עלולה להטעות . אמת, נכון הדבר שמפ"ם כוננה עצמה כמפלגתכתובת ל"עולם המחר", כלומר, ראתה עצמה כעין שלוחה של הגוש המזרחי בארץישראל . ) אחד מהפלמ"חאים מאנשי אחדות העבודה סיפר לי, שכאשר הגיע הפלמ"ח לאילת הם ראו עצמם כשותפים חשובים של הצבא האדום הסיני, שכבש באותה עת את שנחאי ( . מפ"ם כינתה את עצמה מפלגה מהפכנית ואת מפא"י כינתה מפלגה רפורמיסטית . ואף על פי כן, ככל שמהפכנות פירושה נכונות להשתמש בכלי ה...
אל הספר