מזיגה של קונסטרוקטיביזם מוסדי, אקטיביזם פוליטי ושיתופיות ברמות שונות מהמסגרת הקומתלית ועד למסגרת היותר אמורפית, הפחות מאורגנת, של "חברת העובדים" . תכונות אלו סללו את הדרך להגמוניה של תנועת הפועלים בתקופת היישוב : הממד הקונסטרוקטיבי סלל את הדרך לשותפות עם מגזרים, תנועות או אישים פוליטיים מחוץ לתנועת הפועלים, והכוונה בעיקר לאגף הוייצמניסטי בתנועה הציונית וכן להפועל המזרחי; התפיסה השיתופית, בשילוב עם תפיסה קונסטרוקטיבית הווה אומר : הקמת חברה חדשה לא במהפכה, אלא בדרך של בניין מלמטה, תוך שימוש בהון לאומי הביאה במידה רבה להגמוניה של תנועת הפועלים בחברה היישובית . הגורם השלישי, שאזכירו בקצרה ) כבר דיברו עליו רבות חברים אחרים ( הוא הפילוג בתנועה הקיבוצית . לכך יש להוסיף את העובדה החשובה, שחלק, לפחות, מהתנועה הקיבוצית היה באופוזיציה פוליטית בתקופה הקריטית, בתקופת המעבר מיישוב למדינה . דבר זה הקל ללא ספק במידה רבה מאוד על אותו חלק מהממסד הפוליטי שביקש לשנות את מעמדה של התנועה הקיבוצית, להמעיט בחשיבות יעדיה החברתיים ולהפקיע ממנה תפקידים ולהעבירם למסגרות הממלכתיות . ושוב, אני לא בא להכריע כא...
אל הספר