ועל כן, ממבט ראשון נראה שבנושא זה א < ן הבדל בין התנועות . בצורה דומה אומרים חבר < ם בשגרת הדיבור, שבכל התנועות הייתה בסופו של דבר קולקטיביות רעיונית מה אם כן, ההבדל ביניהן ? ולעומת זאת אני רוצה לטעון תוך כדי ניתוח מושג המרות בקיבוץ המאוחד שבכל זאת היה הבדל בין שלוש התנועות בתפיסת המרות והדמוקרטיה התנועתית . על ידי השוואה זו, כמדומני, ניטיב יותר להבין מה היה בתוך הקיבוץ המאוחד . מימיו הראשונים של הקיבוץ המאוחד לא הייתה המרות בתוכו מוחלטת, מכמה טעמים . קודם כל, מן הטעם הרעיוני : כבר ב ,1924 אחרי היציאה מקיבוץ עין חרוד ולפני הקמת הקיבוץ המאוחד, בהצגה הראשונה של תפיסתו של טבנקין, הוא יצא חוצץ נגד התפיסה הריכוזית של גדוד העבודה . "אנחנו יצאנו מתוך גדוד העבודה, מפני שמנהיגי הגדוד ניסו להטיל את מרותם על הקיבוץ היחיד . " קיים גם היבט מבני : בתקנון הקיבוץ המאוחד כתוב, שלקיבוץ היחיד יש אוטונומיה מוחלטת להחליט על דרכו . אמנם מדובר שם בשאלות כלכליות, אך הן קבעו הרבה מאוד בחיי הפלוגה . לכך יש להוסיף גורם נוסף : כל משק וכל פלוגה לא היו תלויים תלות מוחלטת במוסדות המרכזיים של התנועה . המשא ומת...
אל הספר