יהודה פז: להוציא מן ההיסטוריה לקחים לקיום

המאמינים עדיין שתור­הזהב הוא לעתיד . בלי צל של ספק, אנחנו אופטימיסטים, וקשה מאוד להיות ציוני­סוציאליסטי, כמו גם להיות יהודי, אם אינך שייך לאופטימיסטים . ולכן, לא בגלל הנוסטלגיה אנחנו בודקים את ההיסטוריה של הקיבוץ המאוחד, ובוודאי שלא לשם קבורה בכבוד . הייתה בדברי בן­אהרן נימה כזאת ­ הספד ראוי, מסודר, וכדברי ביטמן : הספד של מאה דולר ולא של עשרה דולר . בן­אהרן ציטט בדבריו את נאומו המפורסם של אנטוניוס ליד גופתו של יוליוס קיסר . בטוחני שבן­אהרן יודע, שהנאום הזה ערוך בלשון סגי נהור והוא בבחינת איפכא מסתברא, וכאשר אנטוניוס אומר : לא להלל את קיסר אני בא, אלא לקוברו אבוא; רעות עושה אדם ­ מאחוריו יותיר, אך הטובות לרוב יטול עמו אל בור קברו ­ כוונתו לומר שההפך מזה יקרה . ואמנם, קיסר המת קם לתחייה כמושג, ובהיסטוריה של רומי התחילה תנופת הקיסרות . ובכן, למה ההיסטוריה חשובה ? ומה יש ללמוד מההיסטוריה ? הן בתקופתנו רבים המפרקים את עלילות ההיסטוריה ומבקשים להישאר רק עם האמיתות הקטנטנות . והם הופכים את ההיסטוריה למין אנליזה פרוידיאנית של הדמויות ההיסטוריות, ובכך מרוקנים אותן מכל תוכן . אך החשוב לגבי מוצרט...  אל הספר