התנועה נטשה את הדגל שה < ה לה, ויצרה דגל חדש שהיו בו הצבעים כחול ולבן וחץ נוטה באלכסון מלמטה למעלה . צבע החץ היה אדום, שהראה על מגמת התקרבות לתנועת העבודה . הקשר שלנו היה לקבוצתהחוגים בעין חרוד, ליד המעיין . אנחנו, הירושלמים, קראנו לה "קבוצת הלגיון" וגם שרנו : "שם על יד המעיין / במקום עשב רענן / ישנה קבוצת לגיון" . ה"לגיון" שלנו כבר התאחד עם החוגים בתל אביב ועם קהילת הצופים בחיפה . לכל תנועה מתאחדת היה אופי משלה . לנו, לחברי הלגיון, היה אופי "צופי אידיאליסטי" גם ידענו על הקשר של קבוצתנו שליד מעיין חרוד עם הקיבוץ המאוחד, אבל זה לא היה משמעותי בעינינו . יום אחד, בסוף אפריל ,1934 ואני עסוק בהכנות לבחינות הבגרות, נמסר לי בסודיסודות ) "זקס", בלשון אותם ימים ( שעלי להגיע לקיבוץ רמת רחל, שם מתקיימת פגישה . נאמר "פגישה" ולא נאמר מה טיבה . נטלתי אופניי ורכבתי לרמת רחל . כשנכנסתי לחדר האוכל מצאתיו הומה מאדם . הוברר לי, שזו מסיבת פרידה מקבוצת חלוץ היוצאת לסדום, כדי להקים שם פלוגת עבודה . ההתרגשות של כולנו הייתה עצומה . סדום נחשבה בעינינו באותם הימים כ"מקום מהתנ"ד", ולא כמציאות ארצית . נראה הי...
אל הספר