החברה בצורה הקולקטיבית, ומכאן, בסופו של דבר, הפיכת הקיבוץ לנושא עיקרי של מפלגה פוליטית . מן העניין לציין, כי גם הסתדרות העובדים בתקופת היישוב, לא נתפסה בעיקרה כתנועה של איגוד מקצועי אלא כתנועה חלוצית לבניין היישוב והציונות . בהרצאתי אתייחס לחוליות ראשונות בשרשרת זו, היינו : לקשר תנועות הנוער "החלוץ" הקיבוץ . בוודאי, הייתה גם שרשרת שנייה, בערך ככה : "החלוץ" התנועה ההמונית ההסתדרות, וכמובן, ההשתלבות של ההסתדרות בהסתדרות הציונית . אבל אינני מתייחס עכשיו לתופעה זו . אתייחס, כאמור, לשלושת הגורמים הראשונים . ההצטלבות של תנועת הנוער ב"החלוץ", של "החלוץ" בקיבוץ, ושל הקיבוץ במבנה ההסתדרות גרם לחיכוכים גם ב"החלוץ", אך על כך לא אתעכב היום . הצעד הראשון להבנת העניין הוא, שהתופעה הקיבוצית גם היא מורכבת מכמה טיפוסים . התפיסה של הקיבוץ המאוחד בדבר מבנה הקיבוץ פנימה, בדבר מעמד הקיבוץ כגורם בחברה, כיוצר חברה התפיסה הזאת מייחדת את הקיבוץ המאוחד כטיפוס קיבוצי שונה, למשל מחבר הקבוצות ההיסטורי ומהטיפוס הקיבוצי של השומר הצעיר . לדעתי, אנחנו צריכים לצאת מן ההנחה שהקיבוץ המאוחד, כמוהו כהשומר הצעיר...
אל הספר