יעקב גולדשמידט: מחקר על סיפוק צרכים חומריים ועזיבה

שוטפת ורמת שיכון צרכני, זאת אומרת רמת השקעות צרכניות . חיברנו אותם יחד למדד, שמאפשר למדוד רמת חיים לכל קיבוץ וקיבוץ . לסיכום, יש לנו את שלושת המדדים . ועכשיו נראה מה התוצאות . אנחנו מניחים, שהדבקות בערכים מוכרחה להשפיע על ההצלחה החברתית, ולדעתי גם על הצלחה כלכלית . מה שאני רוצה לבדוק, האם יש השפעה בכיוון ההפוך . יש לנו שלושה מדדים, שאנחנו מודדים בשיעור עזיבה . "הצלחה כלכלית", "רמת חיים" ו"הצלחה חברתית" . איך ההצלחה הכלכלית משפיעה על שיעור העזיבה ? לקחנו נתונים של 163 קיבוצים, זאת אומרת כל ה"איחוד", ה"ארצי" והקיבוץ הדתי, למעט המשקים שקמו אחרי מלחמת ששת הימים ו­ 17 קיבוצים שבהם תחלופה גדולה של אוכלוסיה . בתוך החתך הזה של 163 קיבוצים, מצאנו בצורה מובהקת לגמרי, שככל שהמצב הכלכלי טוב יותר, העזיבה קטנה יותר . איך משפיעה רמת החיים על שיעור העזיבה ? האם עוזבים יותר ככל שרמת החיים גבוהה יותר בקיבוץ, או עוזבים פחות ? האם אתם צופים שככל שרמת החיים גבוהה יותר, מספר העוזבים פוחת ? אולי זה גם מקובל, אך לא בתנועה הקיבוצית ? הבה נראה, מה מלווה את העלייה ברמת החיים ? האם רק האוכל, תנאי המגורים והביגוד ...  אל הספר