של הקיבוץ, והעושה אותו מועמד בולט לתחרות עם המשק הפרטי על קליטה, כיבוש עבודה, חקלאות והתיישבות . דרכו זו של הקיבוץ במשק ובהתיישבות העמידה אותו לא אחת באופוזיציה ובמאבקים עם המוסדות המיישבים, שתפיסה זו לא הייתה מקובלת עליהם . המוסדות לא עיכלו את התפיסה של הקיבוץ הגדול מראשית הופעתו, עוד כששלמה לביא עמד בראש קיבוץ עין חרוד, והתנגדותם גברה לנוסחה הדינמית של קיבוץ גדל, אותה אימץ לעצמו הקיבוץ המאוחד בראשית שנות השלושים . מאבקים אלה חרגו באופיים העקרוני מהמאבקים שניהלו בדרך כלל היישובים בארץ על תנאי התיישבות . גם אין לקשור את מאבקו של הקיבוץ המאוחד על דרכו בהתיישבות בטעמים של זיקה מפלגתית, שכן, הוא דגל בדרכו זו גם בתקופה שהיה באחדות העבודה ובמפא"י והחזיק בעמדות השפעה . קליטת עלייה חדשה ביישובי הקיבוץ לא זו בלבד שלא זיכתה אותם בתוספת תקציבית, אלא שבמקרים שונים הוזהרו היישובים, שהמוסדות יחדלו ממתן תקציב התיישבותי להם, אם ימשיכו לקלוט חברים נוספים ליישוב . בניין היישובים והמשק בביתהערבה ובשדותים וכן הפעילות בדיג נעשו בלא תקציב התיישבותי, שכן המחלקה להתיישבות מיאנה לקבל עליה אחריות על יישובים ...
אל הספר