גם ב"חברת העובדים" לקחו על עצמם משימות לאומיות מדי פעם, והיום אין זו חברה שיכולה לקחת על עצמה משימות לאומיות; היא יכולה להשתתף וללוות אותן, לא יותר . ואני מודע לכך, שזו תקופה אחרת . מה שהזדקר לעיניי, כאשר קראתי את החוברת של נתוני ההסדר, הוא דבר אחד : הפער בין הקבוצות השונות שהיו שם ההתיישבות הצעירה, ה ,19 ה ,36 בינוניים ומבוססים . הפער הזה הולך וגדל עם השנים, וזה ברור מן הנתונים . כוון שזה כך, ברור לי שהמיסוי הפנימי הוא בעיה שצריך לתת עליה את הדעת . ואם הולכים לכך שכל אחד עומד ברשות עצמו, איני מאמין שבכל פעם יש ללכת להסדרים אדהוק . צריך למצוא מכניזם שיעבוד תקופה די ארוכה, ולא בצורה סמיוולונטרית . צריך לקבוע הסדרים וועדות, וצריכה להיות שיטה למיסוי פנימי שתעביר מקורות מהקיבוצים המבוססים לאחרים . אם הרעיון הזה מקובל, וכך הבנתי ממה שאמר אייבי, אזי כמי שחיצוני למערכת אני אומר שזה מחייב שיטה, כי הבעיה הזאת מחריפה והולכת . ולאחרונה, הרעיון שכל אחד עומד לעצמו באנגלית אומרים : כל אמבטיה עומדת על הרגלים של עצמה הוא רעיון יפה, אבל איני מאמין שיתקיים, אלא אם יתנו גם את הדעת על מה שיקרה א...
אל הספר