כמובן, איאפשר לנתק את המצב בתנועה הקיבוצית מהמצב במשק בכלל . המשבר הכלכלי במשק הקיבוצי הוא בראש וראשונה תולדת המשבר הכלכלי מ ,1983 של איצמיחה בתל"ג לנפש במשק הישראלי, בצירוף הטעויות שלנו, ואיני מנסה להמעיט בהן . פתרונו יהיה רק אס יוכל להיות מנוף שיזיז את המשק הקיבוצי המהווה מגזר בעל אחוז ניכר בתל"ג בתפוקה החקלאית, התעשייתית והתיירותית וגם גורם המשפיע על הביקושים במשק הישראלי . אם כל הגורמים האלה מתכווצים וחורקים, הרי זה כנייר לקמוס המשקף את שנעשה במשק הישראלי כולו . בהסדר הקיבוצים אין תנאי המינימום להוציא את המשק הקיבוצי מקיפאונו . יש בו פתרון ל ^ קיבוצים אבל לא למערכת הקיבוצית ובוודאי שלא למאות הקיבוצים, במיוחד משום שהוא פועל בתנאים סביבתיים קשים ביותר לכלל המשק היצרני . ואין צורך ביותר מאשר לפתוח עיתון ולקרוא על קריסת המפעלים התעשיתיים הנמשכת . מבחינה זו אני חושב, שלאדריכלי ההסדר יש טעות בניתוח, ואולי הבולט ביותר הוא הפער בין המדדים בין מדד החוב למדד התפוקה ולמדד העודף התפעולי של המגזר הקיבוצי . למשל, בשנת ,1989 אם הייתה אינפלציה של 7 . 20 $ ומדד התפוקה החקלאית והתעשייתית ע...
אל הספר