שהרבה מאוד מהדברים שצוינו כאן לגב < בורוכוב היו מתפתחים אחרת אילו הייתה קיימת הזרימה הטבעית בין ציבור, דרך הפעילים, להנהגה . אני אומר שההנהגה, בעיית ההנהגה כקולקטיב, ואתם תגידו לי הלא זה בכלל לא היה קיים לגבי פועלי ציון . ועם זאת, תסלחו לי, פטור בלי אקטואליזציה איאפשר . היה גם משהו אני לא רוצה להגיד טוב, אבל מעניין בהיעדר הזרימה הטבעית . אצל בורוכוב בוודאי . האיש היה זקוק הרבה יותר להשתקפות עצמית, אידיאית, כלומר, ללבטים עם עצמו ולגבש לעצמו ולמסור לאחרים, בתנאים הנתונים והמצויים, את האידיאה כפי שהיא מתגבשת אצלו . ובדור שלנו, מתוך סיבות שלא אכנס אליהן כעת, הדמות הזאת של המנהיגהאידיאולוג, שהוא בכל זאת מנהיג ולא אידיאולוג היושב בספריות, אלא גם יושב בספריות הדמות הזאת חסרה לי . היה זה יפה לסיים כנס כזה במין קריאה של חזרה אל בורוכוב . איני מתכוון עד כדי כך, ולו בגלל הטעם של העולם השונה כל כך עד בלתיהכר . אבל אני חושב, ובכך אני שלם עם מה שאמר פרופסור מישקינסקי, כי יש גם הרבה מה ללמוד ולהתקנא בניידות האידיאית . הלוואי על רבים מאיתנו . כי מה ששייך למצוקות מזה יש לנו די והותר . 111 ...
אל הספר