ד"ר מיכאל קרן: אין דבר מאכזב יותר מבואו של משיח

למדינה, אך מוט < ב זה חתר על עצמו במד < נות הבלקאן, במדינות חדשות באסיה ואפריקה ובמדינתנו שלנו . חתרת על עצמה גם נכונותם של האינטלקטואלים להתגייס למשימות המוצבות בפניהם על ידי מנהיגי המדינה החדשה . השלב השני הוא השלב הריאליסטי . הפער בין חזון למציאות הוא כה רב, שנוצר בקע בין השלטון והאינטלקטואלים, זה אותו בקע המשתקף בדברי הפרופסור אורבך לבן­גוריון בזמן פרשת לבון, כאשר הציע ­ בהקשר לספר ישעיהו ­ לעסוק פחות בחזון המשיחי ויותר בביקורת החברתית . ואילו השלב השלישי הוא השלב המודרניסטי . המדינה מתפתחת כלכלית, תקופת "בניין האומה" מסתיימת, ומתחילה תקופה חדשה, נינוחה יותר, מבחינת המשימות הלאומיות . האינטלקטואלים נפרדים במידת מה מן המחויבות למדינה ­ בין במגויסים ובין כמבקרים ­ ומתפנים לעיסוק אינטלקטואלי הכולל תכנים אוניברסליים וסטנדרטים קוסמופוליטיים, ללא זיקה ישירה לחברה בה הם חיים . בספרי הקודם "בן­גוריון והאינטלקטואלים", * עסקתי במעבר מן השלב הרומנטי אל השלב הריאליסטי בישראל, ובספר הנוכחי, המשמש עילה ליום עיון זה, במעבר מהשלב הריאליסטי לשלב המודרניסטי . השלב המודרניסטי בישראל חל בתקופה שביו מל...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית