ולהיות מוכן שישתמשו בכל מה שהוא מעמיד לרשותם כנגדו; לספק את התגאים לביקורת כנגדו, מבלי שתהיה לו הזכות לדרוש דבר בתמורה, אלא את הנאמנות לאמת ולמצפין של כל אחד ואחד . למעשה, הוא נדרש לוותר על כוחו ועל עצם טיבו, ולהפסיק להיות הוא, כדי שיוכל להמשיך ולהיות הוא . והסופרים חייבים להיות נאמנים לעצמם, גם בשעה שהם נהנים מתמיכת הממסד ומעזרתו, מבלי להרגיש מחויבות ליד המפרנסת אותם, בשלמות או בחלקה . כל מחויבות מסוג אחר, תהיה בגידה בעצמם וב"עודם וממילא גם החלשת כוחם ומעמדם המוסריים . בהיסטוריה של היחסים בין ממסד לבין אנשירוח בישראל, מעטים היו אנשי הממסד שהבינו במלואה את טיבה ואופיה של מחויבות זו של הממסד לסופרים שבתוכו, לא רק ללא תנאי וללא תמורה מיידית, אלא גם במחיר ביקורת וערעור על עצם קיומו ומעשיו של אותו ממסד עצמו והעומדים בראשו . היחסים ביו שני הצדדים רוויים בנסיונות של הממסד להשיג תמיכה במדיניותו ובפעולותיו השונות מאת הסופרים, באמצעים שונים ואף משונים . קיימים כמה מחקרים בנושא זה, של היחסים בין הממסד הפוליטי לביו הממסד הרוחני, והסופרים בתוכו . כל אחד מהם בונה מודל משלו ומגיע למסקנות משלו על ...
אל הספר