טובים יכולות להיות החברה האירית במאה הקודמת והחברה הפולנית בין שתי מלחמות עולם . שתי חברות שבתקופה מסוימת היו בחזית הקידמה החברתיתכלכליתתרבותית, נתקעו עם בעיה דומה מאוד של שטחים, של זהות עצמית, של יחס למיעוטים . הם נפלו לתוך התהום הפעורה הזאת, ניצלו את כל היכולת האינטלקטואלית והמוסרית והפוליטית והכלכלית והחברתית בנושא הזה . לא מיצו, אלא כילו את כל הפוטנציאל שלהם בנושא הזה, והתוצאה היא שאמנם לא התמוטטו לגמרי, אבל נסוגו לשולי החברה המתוקנת . פולניה, בין שתי מלחמות עולם, התלבטה בדיוק באותן השאלות שבהן אנו מתלבטים היום . היו שם שתי מפלגות גדולות : אחת לאומית, שקראה לעצמה לאומית, ואחת בעלת תפיסה של זהות קולקטיבית פוליטית שהתייחסה למיעוטים כאל שותפים; שתי מפלגות, בדיוק כמו מפלגת העבודה והליכוד . אותם נימוקים ששמענו בליכוד, איך אפשר להישען על ממשלה שבנויה עם ערבים, אמרו גם האנדקים בפולניה . איך הסנציה יכולה לקיים ממשל שנישען על קולות של מיעוטים יהודיים בין היתר . התוצאה הייתה שכשהגיעה המלחמה יצא הצבא הפולני עם הסוסים, והטנקים הגרמנים חיסלו אותם . חברה זו ה"תה מפגרת, רקובה, מפוררת . השטחים ...
אל הספר