שבטרם גירוש ספרד . דווקא המגורשים הם אלה ששמרו על השפה הספרדית, שלפני גירוש ספרד . כך היהודים ששמרו על התרבות של גטה ובטהובן ושילר כתרבות הגדולה, היו אותם היהודים שנעקרו מגרמניה, ששרפה את התרבות האנושית בכלל . ב . איש מהפכה סוציאליסטית, כפי שהבין אותה יהודה הוא איש המתקומם נגד שררה . בשני מובנים : ביכולת שלו לעמוד בעוז, רעיונית, מול כל אוטוריטה . בהחלפת צבע לחיים היה יהודה נעמד מול המנהיגים הגדולים ביותר וכועס . . . אבל המרד הזה לא מונע ממנו להיות חם כלפי זולתו . זוהי בעיניי אתיקה סוציאליסטית . ג . הדבר השלישי היא ההקפדה האורטודוקסית על היותו איש הגשמה . יהודה נפטר לא אחרי הרצאה אלא אחרי תורנות בחדר האוכל . מאז שיהודה נפטר אני פוגש מנהיגים לשעבר של תנועת הנוער בדרום אמריקה וכולם אמרו לי אותו הדבר : לנו לא עמד הכוח, אנחנו היינו המנהיגים של תנועה, אבל לא עמד בנו הכוח לעמוד מול השגרה, שהיא בעצם הדבר הקשה ביותר בכל האתיקה הסוציאליסטית היכולת לעמוד לא רק בעצרת המונים אלא גם בתורנות בחדר האוכל . לאן נושבת הרוח ? כשאני לוקח בחשבון ארבעה דורות ובהם שלושה אנשים : האחד הוא לוי יצחק מברדיצי...
אל הספר