וראשונה פולארד . אני לא כולל באותה קטגוריה, בשום פנים, עניין כמו איראן . הנושא של פולארד, שהוא משגה ישראלי כבד על רקע היחסים ועל רקע הקהילה היהודית, הוא דבר שאפשר למנוע, שלא יקרה . לכן אני אומר, יש פוטנציאל חיכוך, במישור של תהליך השלום מפני שגם העמדות הישראליות, היותר נכונות לוויתורים, הן רחוקות ממה שהממסד הדיפלומטי האמריקאי עדיין רואה כהסדר, למרות שגם בזה חלו שינויים בשני הצדדים . בכל אופן, גם בעמדה האמריקאית, בין רוגירס של 1969 ובין העמדה של היום, יש שינויים לטובה, מבחינתנו . הם עדיין רחוקים מהעמדות המרכזיות של הזרמים הישראלים המרכזיים, ובוודאי רחוקים מהעמדות התקיפות של הזרמים הישראלים בתחומים טריטוריאליים ואחרים . לעומת זאת, אין, לדעתי, פוטנציאל אמיתי של חיכוך בנושאים הבילטראליים . אנחנו מדי קטנים, למשל, בשביל פוטנציאל אמיתי של תחרות כלכלית . עם כל הפעלתנות והרעש שאנחנו עושים, כאילו היינו מעצמה כללעולמית, אנחנו קטנים מדי בשביל שבעניינים שהם לא תהליך השלום, יווצר חיכוך משמעותי . לגבי הנושאים הבילטראליים, אינני סבור שצריך להיות, באופן עקרוני, פוטנציאל של חיכוך . ואם הוא נוצר, זאת ת...
אל הספר