שארצות הברית לא בוחרת בין ישראל לבין העולם הערבי, אלא עובדת עם ישראל ועם המדינה הערבית החשובה ביותר, נגד הגורמים הערבים הראדיקלים . מנסים לפייס אותם בדברים קטנים . הסכם ההפרדה עם סוריה נועד, בעיקר, לתת לסוריה משהו, כדי שזו תאפשר למצרים ללכת צעד נוסף, ושהביקורת הסורית לא תהיה חריפה מדי . אבל לסורים נותנים פירורים בלבד . האסטרטגיה האמריקאית ממוקדת לחיזוק ישראל, ירדן ומצרים, ובאופן בלתינמנע היא על חשבונה של סוריה . התפנית הקצרה הייתה, ארבע השנים של קרטר, ואני רוצה לומר כמה דברים על תפישותיו של קרטר . קרטר הוא המבטא המובהק ביותר מכל נשיאי ארצות הברית, לרבות קנדי, של האסכולה שרואה בקולקטיב הערבי את העיקר, בעולם השלישי את הכוח העולה, ולכן, באופן אוטומטי, חותר לכל המרכיבים שהזכרתי : להסדר כולל, ליוזמה אמריקאית להסדר, להדגשת הבעיה הפלשתינית, לוועידה ביןלאומית, לשיתופו של אש"ף, וכוי . אינני מכיר נשיא אחר, שלקח מצע אידיאולוגי ופוליטי, שהוכן לפני כניסתו לנשיאות, וניסה לממש אותו בצורתו המלאה . בתקופת ממשל קרטר, צריך להבחין בשתי תקופות משנה תקופה אחת מינואר עד אוקטובר או נובמבר ,1977 שהיא שונה ...
אל הספר