חלק ג, פרק שני : טעמים סוציולוגיים למצוות 9 כדי לדאוג לשלמות הבית, כל שכן בתוך המרחב החברתי הגדול יותר, המרחב הציבורי של העם, חייבים ליצור מצב של היררכיה . למשל הכוהנים הם אלה שנושאים את הארון על כתפיהם . הסיבה לכך היא מכיוון שהם מובדלים לעבודת ה׳ ״ומיוחדים בחכמה״, וכך גם כתב באזהרה סי׳ עד ( מצוה, עמ׳ שמ ) : ״מפני ששפתיהם ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהם ( לפי מלא׳ ב, ז ) , והם היו יודעים עניני העבודות וכוָנותיהן, והם אשר יורו משפטי ה׳ ותורותיו״ . כפי שראינו, העבודה במקדש דורשת הבנה מעמיקה גם מבחינה אינטלקטואלית, ולכן צריכים היו הכוהנים לשמור על טהרה : ״והטהרה מורה על טהרת הלב, שהוא סיבת העיון השכלי, שזה צריך אל העבודות״ ( שם, עמ׳ שמא ) . אולם מעבר למעלתם העצמית, מוסיף ר׳ דוד טעם סוציולוגי לכך שרק הם עובדים במקדש : ״שאם תהיה המצווה לכל השבטים ירבו מחלוקות בישראל״ ( שם, עמ׳ קיז ) . הווה אומר, שגם אם לא היינו מוצאים בכוהנים מעלה עצמית, בכל זאת רק שבט אחד היה מְצוּוה בנשיאת הארון, כדי ליצור מצב של היררכיה ולמנוע מחלוקת . הפחד מאנדרלמוסיה בהנהגה מידר אפילו את הלוויים, שמהם יצאה הכהונה, מלהיות ע...
אל הספר