חלק ג, פרק שני : טעמים סוציולוגיים למצוות 89 הלכתית תלויה לא רק באופן האמירה של ההגבלה, אלא גם באופן רצינותו להחיל את אותה הגבלה . אמירה שנאמרת כשיח סתמי שאינו משקף את הכוונה הפנימית, הרי זו כנהמת שאר בעלי החיים, וכך כתב בהסבר מצוות נדרים ( שם, עמ׳ קעא ) : ״כי לא הובדל האדם משאר בעלי חיים בדבור הרצוני לבד כי בזה ישתתף עם נהיקת הבהמות, רק בדיבור הלב . ולזאת הכוָנה יתבארו לך הרבה ענינים בענין הנדרים שהם מותרים כגון נדרי הבאי ונדרי אונסין״ . אולם, מצד שני, כמו כל כוח חיוני וחזק, אם השימוש בו לא נעשה למטרה הנכונה, 5 ר׳ דוד מאריך מאוד ( שם, אזהרה שא ) הרי הוא הופך מכוח חיוני ויעיל לכוח הרסני . בסכנות שיכול הדיבור לגרום בעיקר בתחום החברתי : ״אבדן נפשות רבות, ומחרבת העולם״, ״יסבב שפיכות דמים״, ״יביא לידי גילוי עריות״ . חכמינו נתנו ביטוי חריף לנזק שגורם לשון הרע והשוו אותו לחטא עבודה זרה, שזהו חטא שעיקרו הוא מהתחום שבין אדם למקום . כך פסק רמב״ם להלכה ( הלכות דעות 6 לאור דבריהם של חז״ל ( ערכין טו ע״ב ) : ״אמרו חכמים, שלש עבירות נפרעין ז, ג ) מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא, עבודת כוכבים...
אל הספר