3. היחס לגויים

משנת ר׳ דוד הכוכבי 84 להשיך ? במצוות עשה קצח ובהלכותיו פסק רמב״ם שיש מצוות עשה להשיך לגוי, כלומר להלוות לו בנשך, בתוספת ריבית, אך לא כדי לעשות מכך רווח, אלא רק כדי לעומת זאת ראב״ד ( הל׳ מלוה ולווה, ה, א ) ורמב״ן ( דב׳ כג, כא, שיוכל לחיות בנחת . עמ׳ רד ) סברו שהפסוק בתורה הוא תיאור מצב ולא ציווי . לאחר שהביא את דברי רמב״ם ( עשה קצח, עמ׳ רל ) צמצם ר׳ דוד את חלותם רק לזמן שיד ישראל שולטת על הנוכרים ( מצוה, עמ׳ רנ ) . הסיבה להיתר במקרה זה היא מכיוון שעל ידי ההלוואה בריבית ייווצר חיץ בין היהודים לנוכרים, כך שלא יבואו לידי התבוללות . אולם ״בגלותנו זה נאסר ריבית גוי לזאת הכוָנה מפני שידם תקיפה עלינו, גזרו שמא ילמד ממעשיו [ מפני שהגוי יהיה מצוי אצלו, שהרי אינו מתיירא ממנו, כיוון שהם השולטים ] , ובתלמיד חכם מותר, שהוא בטוח שלא ילמד ממעשיהם״ ( שם ) . ר׳ דוד רואה בסיבת ההיתר להלוואה בריבית ציווי לריחוק מהנוכרי, כך שהציווי אינו מוחלט, אלא עליו להיבחן לפי המציאות הקיימת . פרשנות זו איננה תואמת לפסיקתו של רמב״ם, שלא חילק בין עת שבה ישראל שולטים על הגויים לבין זמן שהם שולטים עלינו, למרות שנראה מר׳ דו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן