חלק ב, פרק שני : השפעת ההגות על ההלכה ב״ספר הבתים״ 69 אולם כבר מצאנו בספר במדבר ( יח, כ ) אזהרה זו לכוהנים : ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל, וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָבְּתוֹכָם, אֲנִי חֶלְקְךָוְנַחֲלָתְךָבְּתוֹךְבְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, והשאלה היא מהו תפקידם של פסוקים אלה בספר דברים . האם הם באו כדי לחייב את העובר על איסורים אלה באיסור כפול, בשני לאווים, או שיש בפסוקים אלה אזהרה נוספת ? רמב״ם האריך בביאורו מדוע אין למנות זאת כשני איסורים על אותו המעשה . את הפסוקים בספר במדבר ביאר כ״זירוז לכוהנים״, כלומר לתת חיזוק לקיום המצווה בזמן שישנם כוחות יצריים נוספים, המקשים על עצם קיום המצווה . בבואו לבאר את טעמה של מצווה זו כתב ר׳ דוד, שכיוון שהכהנים הובדלו לעבודת ה׳, ותפקידם הוא לדאוג לחינוך העם, הרי שאינם יכולים לדאוג למשפחתם מבחינה כלכלית . לכן ניתן להם קרקע לנחלה בתוך בני ישראל . בנוסף ניתנו להם גם מתנות כלכליות קיומיות יומיומיות, כמו תרומות ומעשרות, ראשית הגז ובכורות הצאן . אולם, שואל ר׳ דוד, מדוע נאמרו פסוקים אלו בספר במדבר, בלשון אזהרה, כלומר, כמו שכתובות שאר מצוות ״לא תעשה״, ...
אל הספר