2. זיהוי השפעתה של תפיסתו ההגותית של ר׳ דוד על פסיקתו ההלכתית

משנת ר׳ דוד הכוכבי 46 שיהיה לו אוכל למחר . כל יום מחדש הוא היה נתון באופן מוחלט לחסדיו של האל, והיה עליו להאמין שהאל ישלח לו מָן גם מחר . כך בני ישראל חיו לאורך כל תקופת המדבר, ״וכאשר ירד להם המן לישראל השיגו זה במורגש, שה׳ משגיח בהם״ ( מצוה, עמ׳ צה ) . הברכה השנייה נתקנה על ידי יהושע בכניסה לארץ, לאחר שעם ישראל קיימו את מצוות ברית המילה והקריבו את קורבן הפסח ( מה שלא עשו במשך שנות הנדודים במדבר ) . מטרת הכניסה לארץ היא עבודת ה׳, תוך קיום המצוות כולן בשמחה : ״והכוָנה בירושת הארץ אשר נתן להם ה׳, למען יעבדו את ה׳ בשמחה ובטוב לבב״ ( שם ) . לפיכך הוזכרה גם התורה בברכה זו . הרעיון הנלמד מברכה זו הוא הדאגה לשלמות הנפש : ״הכוָנה בזה כי שלושה אלו, ר״ל השפעת הטובות בארץ, וכריתת העורלה והתורה, הם עיקר שלמות הנפש״ ( שם ) . ארץ ישראל ניכרת על ידי השפע החומרי והאוויר המזוכך, ברית המילה מסמלת את המאבק בחומר, וכשהכל מוכן ניתן להתעלות לרמה של ״שלמות הנפש״ על ידי לימוד התורה . את הברכה השלישית תיקנו דוד המלך ושלמה בנו על בנין ירושלים, שפירושה עבודת ה׳ בשיא שלמותה, כשכל הכוחות והאמצעים חוברים יחד לעבודת...  אל הספר