חלק ב, פרק ראשון : מפילוסופיה להלכה לאור משוואה זו ננסה להבין את הלכות קדושה מצד אחד ואת הלכות טומאה מצד שני . אווירהּשל ארץ ישראל הוא כה מזוכך ובייחוד אווירה של ירושלים, כך שמעט העיפוש מייד מזיק לה : ״והכוָנה אצלנו בעניני הטומאות להרחקת הדברים המעופשים למען לא יזיק לשכל האדם, ולזה אינו נוהג בחוצה לארץ, כי א״י [ ארץ ישראל ] וביחוד ירושלים לטוּב זַכּוּת אוירהּהשוכן בה יזיקהּמעט עיפוש״ ( מצוה, עמ׳ יט ) . כלומר, כדי להגיע לעבודת ה׳ מתוך הבנה אינטלקטואלית, כפי שדורש ר׳ דוד, ישנם שני פרמטרים שצריכים להתרחש יחד : ( א ) מקום הראוי מבחינת האקלים, ושימור זוך האוויר במקום זה בקפדנות יתירה ; ( ב ) פעולות שיש לנקוט כדי שהאדם יוכל להתקדם בעבודת בוראו – קיום המצוות . האקלים הטוב ביותר הוא אפוא בארץ ישראל . אולם בכך לא די, ולצורך המשך התקדמותו של האדם באו שאר המצוות הקשורות למהלך זה, ותפקידם להדריך את האדם להמשיך לחקור ולעיין עד שיגיע לעבודת ה׳ הרצויה מתוך עיון והעמקה . לכן קבעו חכמים כי כל אשר דר בארץ ישראל נמחלים לו כל עוונותיו : ״כי טוב תכונות המידות, וזַכּות השכל יכפרו העוונות״ ( שם, עמ׳ שכד ) . ...
אל הספר