חלק א, פרק שביעי : תורה מן השמים 153 להתמודד עם דעות זרות, אלא שחל שינוי בתוכנן של הטענות ובתוקפן . אמנם המניע 11 אך בסופו של דבר את מוקד את ריה״ל לכתוב את ספרו היה שאלותיו של הקראי, 1 ספרו הפנה כנגד הפילוסוף . לעומתו חילק ר׳ דוד את השער לפולמוס עם הפילוסוף והדתות החדשות, אך הרבָּה גם להתעמת עם הקראים . לדעת חכמים, הקראים היוו כביכול את ״הגיס החמישי״ והמסוכן ביותר, שהרי לכאורה הם חלק מהעם, אולם הם טוענים שיש לדון בתורה רק בכלים שכליים תוך התעלמות מהעקרונות הסמכותיים שהועברו במסורת בידי חז״ל . לפולמוס עם הקראים הקדיש ר׳ דוד, כאמור, את שני הפרקים האחרונים בשער . את הוויכוח עם הדעות האחרות ר׳ דוד פותח בהצגת טענותיהן העיקריות של שלוש הגישות שעמהן הוא עומד להתמודד ( שם, עמ׳ קלט / 011א ) . זוהי פתיחה חסרת חן 13 בהשוואה לריה״ל, שפתח את ספרו בסיפור רקע מרתק המהווה את המסד לכל הספר . אולם גם באופן הצגת הדעות יש ביניהם הבדל מהותי המאפיין את מטרת כתיבת הספר : כבר בתחילת הספר שם ריה״ל בפי מלך כוזר את הטענה העיקרית, והמלך הוא זה ששואל את השאלות ומגיע למסקנה שישנם קשיים בלתי פתירים אצל הדעות המתנגדו...
אל הספר