חלק א, פרק חמישי : בחירה חופשית 119 אמנם כבר כתב רמב״ם ( מו״נ, ח״א, לד, עמ׳ נג ) שמי שמזגו ״חם ולח . . . רחוק שיהיה פרוש״ . על כך מוסיף ר׳ דוד : אמנם הוא רחוק – אך זה לא בלתי אפשרי . טענה נוספת יש בפיהם של ״המעיינים״ ( שם, עמ׳ צז / 87ב ) . הם אמנם מסכימים שאכן מוטלת על האדם אחריות מלאה על מעשיו, אולם כפי שכבר ראינו בדברי רמב״ם 41 כל אדם נולד עם אופי ייחודי אשר בא לידי ביטוי במידותיו, המשפיעות על מעשיו . כיצד, אם כן, ניתן לקבוע עונשים לפי המעשים, מבלי להתחשב במטען הראשוני שאותו נושא החוטא ? טענתם היא : ״אבל לפי מה שיראה לפי קו היושר, שאין עונשו כעונש מי שיחטא בבחירתו, לא מצד רוע מזגו״ . כמובן שהשכר שאותו אדם יקבל יינתן לפי אותו היחס, ככל שהיה עליו קשה לקיים את המצוה כך שכרו יגדל . הראיה לגישתם היא בעקבות הנאמר ביבמות כא ע״א ובבא בתרא פח ע״ב, ״גדול הנאמר במידות [ = כלומר מי שגוזל את חברו, על ידי שמשנה את משקל המוצר שמכר לו ] ממה שנאמר בעריות, שזה נאמר בהם ׳אל׳ [ = בעריות נאמר ׳האל׳, ויק׳ יח, כז ] , וזה נאמר בהן ׳אלה׳ [ שם כט ] ״ ( אמונה צז / 87ב, בשינויים מעטים לעומת נוסח הגמרא ) . הקריט...
אל הספר