משנת ר׳ דוד הכוכבי 114 מרמב״ם . גם הוא רואה במימרא זו את הצורך בפתיחת הדיון בעניין הבחירה החופשית, אך בשונה מרמב״ם, לא מפאת הצורך בהסבר הפילוסופי לשאלת הבחירה החופשית, וכיצד ניתן להסביר את מימרת חז״ל, אלא מפני שמימרא זו מדריכה איך להתנהג וכיצד לגרום לכך שהבחירה החופשית לא תהיה לרועץ . כלומר, ר׳ דוד התמקד בעיקר בהסבר חלקה השני של המימרא, המנחה איך להתנהג, ופחות בחלקה הראשון, שמעורר את השאלה הפילוסופית על מקומה של הבחירה החופשית . כך ששוב הפנה ר׳ דוד את עיקר הדיון לפן החינוכי-מוסרי ולא לפן הפילוסופי . ר׳ דוד נקט במבנה חלקי הנפש כגישתו של רמב״ם בהקדמתו לשמונה פרקים : נפש האדם מתחלקת לשלושה חלקים – טבעית, חיונית ( המורכבת משלושה חלקים : החלק המרגיש, החלק המתעורר והחלק המדמה ) ונפשית ( אמונה, עמ׳ עד / 06ב ) . בהתאם, שורש החטא במעשים שאינם רצויים הוא בעיקרו בחלקים המתעורר והמרגיש ( בנפש החיונית ) , ושורש החטא במצוות שאין בהם מעשה, כמו מחשבת עבודה זרה, הוא מהחלק השכלי . לפי גישתו, הקב״ה ברא את האדם עם יכולת לבחור רק בטוב והמתאים לגופו 9 כמו שאמתוהו טענות האמת שפעולות ונפשו, ״שזה מוסכם גם כן מ...
אל הספר