חלק א, פרק חמישי : בחירה חופשית 109 ר׳ ע [ קיבא ] דייך פפוס, א״ל מה אתה מקיים ״הן האדם היה כאחד ממנו״, א״ל שנתן לו המקום לפניו שני דרכים, דרך החיים ודרך המות, ובירר לו דרך אחרת . רבי יהודה בר סימון אמר, כיחידו של עולם . . . לאחר הבאת הפסוקים והמדרשים כתב : ״נבאר בקיצור מה שעוררנו בזה תורתנו השלמה בסיפוריה, ומה שעוררו רבותינו במדרשיהם״ ( אמונה, עמ׳ פח / 17ב ) . א . שלא יאכל מעץ החי ים 16 לפי כל ר׳ דוד הביא ארבעה פירושים להסבר מחלוקתם של ר׳ פפוס ורבי עקיבא . הפירושים ברור שנקודת המחלוקת ביניהם היא למי מתייחסת המילה ״ממנו״, האם אל ה׳ ופמלייתו, כדעת ר׳ פפוס, או לאדם, כדעת ר׳ עקיבא . כמובן שמחלוקת זו משפיעה על הסבר המשך הפסוק, ״לדעת טוב ורע״ . ארבעה הפירושים שהביא ר׳ דוד הם : דעת ר׳ פפוס – ב״טוב ורע״ הכוונה לידיעת המושכלות, כלומר האדם הוא בעל יכולת להשיג את המושכלות ועתה לאחר חטאו ירד ממדרגתו, עליו להיות מורחק מגן עדן ולא לאכול מעץ החיים . על כך תקפוֹ ר׳ עקיבא ואמר לו ״דייך פפוס״, כלומר, ״טוב ורע״ נאמר רק על המפורסמות ולא על 17 לאור המושכלות, ואין בידיעות המפורסמות שום שיתוף בין האדם לבין ה...
אל הספר