הבתים״, על י״ב כרכיו, בעוד העיסוק בפילוסופיה שימש רק הקדמה חשובה לחיבורים אלו ול״ספר מצוה״ . כאיש הלכה היה ר׳ דוד חייב להיות מדויק ושיטתי, וכך גם נהג בספרו הפילוסופי, ״ספר אמונה״ ( ספר הבתים, א, מהד׳ הרשלר, וכן להלן ) שהוא מסודר ושיטתי . בשל כך יש לעקוב אחר פרקי ספרו כפי שכתב ורצה שנלמד, ולא לפי חלוקה לנושאים, אף שייתכן שחלוקה זו נראית נכונה יותר . בחלק הראשון של ספר זה נדון בתורתו הפילוסופית-מוסרית של ר׳ דוד הכוכבי . החלק השני יעסוק באפיון דרכו ההלכתית, תוך כדי שילוב עם עולמו הפילוסופי, והחלק השלישי יעסוק בעולמו של ר׳ דוד כמנהיג, שהוא גם הוגה דעות ופוסק הלכה . כדי להעריך נכונה את ייחודו של ספר הנכתב בימי הביניים, לאור החזרות הרבות של הספרות הרבנית שאפיינו תקופה זו, הציע טברסקי להעריך את הספר לאור ארבעה 5 פרמטרים אלה : א . חידושי הלכה, מעשיים ותאורטיים ; ב . התקדמות מתודולוגית ; ג . שיקוף המציאות החברתית וההיסטורית ; ד . שילוב מקורות מתחומי ידע חוץ-הלכתיים ( פילוסופיה, פרשנות המקרא, פילולוגיה ) . לאור דברים אלה, ניתן יהיה לראות כי משנתו ההלכתית והפילוסופית של ר׳ דוד אכן מתייחדת בארבעת ...
אל הספר