סיכום: אזרחות כפולה ואיזומורפיזם לאומי

6 סיכום : אזרחות כפולה ואיזומורפיזם לאומי 6 הניתוח של מוסד האזרחות בכללותו מבוסס על התאמה בין תפיסת העולם ההגמונית לבין ההסדרים המשפטיים המסדירים את הלאומיות במדינה, ולכן גם היחס לאזרחות כפולה אמור לשקף יחס זה . עם זאת, במהלך הספר הראיתי שבמדינת ישראל לעיתים רבות אין התאמה בין שיח האזרחות ההגמוני במדינה – השיח האתנו-יהודי – לבין המדיניות בנוגע לאזרחות כפולה . אחד ההסברים לכך הוא שאינטרסים פוליטיים, בין השאר, הובילו לאימוץ שיח רפובליקני שהשפיע על החקיקה, כפי שבא לידי ביטוי בהחלטה שהתקבלה ב- 987 לאסור על אזרחות כפולה של חברי כנסת . את ההסדר הראשוני של אזרחות כפולה, וכן חלק מן השינויים שחלו בו, אפשר להסביר באמצעות האידאולוגיה הפוליטית של הציונות . השיח האתנו-יהודי עשוי להסביר את ההסכמה לאזרחות כפולה של יהודים, ובהתאמה, את ההתנגדות לאזרחות כפולה של מתאזרחים . הצורך בעלייה, ובייחוד מן המדינות המפותחות, גבר על ההיגיון הלאומי אשר דורש נאמנות לאומית אחת . ואולם, חוק האזרחות אכן מאפשר אזרחות כפולה, אך הדיונים על החוק מראים כי התפיסה הלאומית הדורשת בלבדיות הייתה חזקה . יחד עם זאת, רק בשילוב של ס...  אל הספר