בקשות לאזרחות נוספת – היררכיה ומעמד

אזרחות כפולה בישראל – בין אידאולוגיה לפרגמטיזם 36 בהגירה בעצמם, אלא כתוצאה של הגירת דורות קודמים במשפחה . כך, הרפז מראה כי אין מִתאם בין הנתונים על ישראלים המקבלים אזרחות מאחת מארצות אירופה ובין 47 מאזן ההגירה של ישראל . המחקר מראה כי השיקול לרכישת אזרחות נוספת קשור להיררכיה של האזרחויות . הואיל ולא כל האזרחויות שוות, בדרך כלל ירצו אנשים לרכוש אזרחות נוספת רק אם היא עדיפה על זו שברשותם . אמנם היום מדינת ישראל היא מדינה מפותחת ונחשבת יעד אטרקטיבי להגירה, אך זהו המצב רק בשלושים השנה האחרונות . בעשורים הראשונים לעצמאות מדינת ישראל היא נחשבה חלשה מבחינה כלכלית, ולכן החזקת אזרחות נוספת חזקה יותר נחשבה יתרון . ואולם, ההכשר המשפטי להחזיק באזרחות כפולה, האפשרות שהייתה פתוחה לפני ישראלים רבים לקבל אזרחות נוספת, ואף המצב החברתי-הכלכלי הירוד ששרר בישראל שנים רבות, לא גרמו לישראלים רבים לקבל אזרחות נוספת . כאמור, רק בשנים האחרונות, דווקא משהשתפר המצב החברתי-הכלכלי בארץ, חלה עלייה במספר המבקשים לקבל אזרחות נוספת . את ההסבר למיעוט הבקשות לאזרחות כפולה אפשר למצוא בממד החברתי-תרבותי . ככלל, ההיגיון הל...  אל הספר