העמדה הישראלית כלפי אזרחות כפולה של יהדות התפוצות

0 פרק רביעי : אזרחות כפולה והעולם היהודי 0 ניתוח הדיונים בכנסת ובוועדות בנוגע לחוקי האזרחות מראה כי היחס הישראלי ל״עולם היהודי״ אינו קבוע ואינו בהיר . מצד אחד הדגישו חברי הכנסת שוב ושוב כי מעבר למשמעות המעשית של חוק השבות וחוק האזרחות בעידוד עלייה לישראל, הערך הסמלי של האזרחות הישראלית קשור בטבורו לרצון לבטא את השאיפה והעמדה שמדינת ישראל מקבלת עליית יהודים ללא הגבלה ובלי להביא בחשבון אינטרסים כלשהם . אך מצד שני נשאו חברי הכנסת דברים, ואף חוקקו חוקים, אשר מצביעים על הבחנה בין עולים בהתאם לאמצעים הכלכליים שברשותם, בהתאם למוצאם או בהתאם לסטטוס המשפטי שלהם בארץ מוצאם . ההבחנה העיקרית הייתה בין יהודים מקהילות מבוססות מבחינה כלכלית ובין יהודים מקהילות עניות . חלוקה לפי מוצא, אידאולוגיה, הרכב דמוגרפי או פוטנציאל העלייה של כל אחת מן התפוצות קיבלו משקל נמוך בשיקולים . כך, בשנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה ניתנה עדיפות למשיכת יהודים מן הקהילות העשירות של מערב אירופה וצפון אמריקה . בהמשך ניתן משקל גם למספר היהודים אשר מעוניינים לעלות ארצה, כפי שמתבטא ביחס ליהודי ברית המועצות . הדיונים בכנסת בנוגע ...  אל הספר