מבנה הספר

מבוא ואזרחות בעולם לבין תאוריות בנושאים אלו והמציאות בנוגע אליהם בישראל . אדוּן גם בשיח האזרחות על מופעיו השונים ובהבנת הדרכים לקבלת אזרחות ישראלית ואזרחות כפולה . מדינת ישראל הוקמה כמדינה יהודית, וחוקי ההגירה והאזרחות שלה מתיישבים עם השיח האתנו-יהודי . חוק השבות, אשר מבטא את אחד היסודות הרעיוניים המרכזיים של מדינת ישראל, קובע כי כל יהודי רשאי להגר למדינה . יחד עם זאת, מדינת ישראל מתייחסת בשונה ליהודים שבתפוצות, ליהודים שבישראל ולמי שאינם יהודים המתגוררים בישראל . יחס נבדל זה מתווה את חלוקת הפרקים שבספר . בפרק השני אתאר את תופעת האזרחות הכפולה בעולם וכן את השינויים שהתרחשו ביחס למעמד זה . בהתאם להיגיון הלאומי ששרר בעבר, אזרחות ולאומיות הן סטטוס 2 ובלתי מוסרית . גם כאשר בלבדי, ולכן אזרחות כפולה נתפסה כבלתי לגיטימית השתרשה התפיסה כי ניתן לשנות אזרחות, בעיקר לאחר הגירה, שימור האזרחות הישנה נחשב פסול . שני כלים מדיניים התפתחו כדי להיאבק בכך : שלילת אזרחות מאזרחים שרכשו אזרחות נוספת או ביקשו אותה, ומניעת התאזרחות ממהגרים למדינה חדשה באם לא ויתרו על אזרחותם הקודמת . לקראת השליש השלישי של המא...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן