תסכול, זעם וחרדה בציונות הדתית בתקופת היישוב וראשית המדינה (1972-1922)

212 דב שוורץ בדעותיו ובתיעודיו הרבים בהרחבה לעיל . ברצוני להביא בשלמותו טיוטת נאום של גרדי שיש בה יסודות של חשבון נפש בפרספקטיבה של התבוננות בעבר . הנאום נמצא בעיזבון שבארכיון של המכון ע"ש ורהפטיג לחקר הציונות הדתית . וכה כתב גרדי על 264 גורלו של הסטטוס קוו מעט יותר משני עשורים לאחר קום המדינה : נאומי בישיבת הועד הפועל המורחב ביום ג . סיון תשל"א אני חושב, שעלינו להכות על לבנו על חטא שחטאנו 265 במשך שנות קיום המדינה : באזלת יד וחוסר תקיפות נגד הכרסום המתמיד בכל ההסכמים בעניני דת במדינה – החל מהחוק על הידועה בצבור, 266 ההורס את כל המסגרת המשפחתית, כשאדם יכול לעזוב אשה וילדים מבלי להתגרש ממנה ולהיות עם אשה אחרת בלי חופה וקדושין, וזה מקנה זכויות בירושת בית האיש לרעת האשה החוקית עד שהגענו לכך שהממשלה מבטלת ע"י כל זרועותיה את השבת ומועדים, 267 ולפעמים כדי לחסוך סכומים קטנים כמו שראינו בשבת האחרונה ברכבת בחיפה . ועכשיו מתחיל כבר הכרסום גם בחינוך בהסכם על החינוך הדתי ואלון 268 מרשה לעצמו הכנסת שנויים לרעת המעמד של החינוך הממלכתי הדתי שגם ארן 269 לא היה מרשה לעצמו זאת, וזה לא סוף פסוק . תמיד הס...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן