פרק 9 : חינוך לתקשורת והתלכדות תרבותית | 175 במהלך שנות השבעים החלו יוזמות שונות של חינוך לתקשורת . במחקר זה כבר הוזכרו הפרויקטים של הלגה קלר בתחום החינוך הקולנועי וטיפוח באמצעות קולנוע, תוכניות "הבנת הנצפה" של אליעזר מרכוס, רפי קאופמן ואוריאל כהן, והתוכנית "מדיה בימינו" של מט"ח, שהייתה הבסיס לניסיון הראשון של משרד החינוך לגבש תוכנית לימודים רשמית בתקשורת . המאפיין המשותף לכל היוזמות הללו היה הדטרמיניזם הטכנולוגי והחלוקה על פי אמצעי תקשורת כיסוד מארגן של תוכנית הלימודים . במסגרת תוכנית "מדיה בימינו" נכתבו תוכניות נפרדות עבור כל אמצעִי תקשורת ( טלוויזיה, רדיו, עיתון, צילום ) . עבור קולנוע נכתבה במט"ח תוכנית נפרדת בשם "כיתנוע" . תוכניות אחרות לתלמידים ולמורים עסקו בטלוויזיה באופן כמעט בלעדי . במבוא לאנתולוגיה שערך בנושא ילדים וטלוויזיה, כתב אליעזר מרכוס : מזה 17 שנים קיימת טלוויזיה בישראל, משפיעה על ילדינו שפע של תכניות טובות וגרועות, דומיננטית בעיצוב מושגיהם ועולמם הרגשי, קובעת את סדר יומם . מערכת החינוך "ברוגז" עם תופעה זו ואינה מתייחסת אליה . מורים בודדים – חלוצים במערכה – חשים בצורך ...
אל הספר