פרק 7 : התקופה הרביעית : החינוך לתקשורת בראשית שנות האלפיים | 145 היה תקשורת וטרור . בנוסף לכך, נוסק היה ממקימי בית הספר לתקשורת במסלול האקדמי של המכללה למינהל . השניים ביקשו להתאים את השאיפות להרחבת מקצוע התקשורת בבתי הספר למדיניות החדשה של משרד החינוך, שהתמקדה ביישום סטנדרטים ותוכנית ליבה לכלל מערכת החינוך . לפיכך ועדת המקצוע בראשותם פעלה להכניס את לימודי התקשורת לתוך מסגרת לימודי הליבה, תוך קישורם לחינוך אזרחי . כך תיאר זאת נוסק בריאיון : אז דיברו על לימודי ליבה . חשבתי, גם כמי שבא ממדע המדינה, לעשות יחידה של תקשורת ודמוקרטיה [ בכיתה ט' ] . לטובת זה שיהיו אזרחים [ . . . ] ביקורתיים, שמבינים את התפקיד של התקשורת . זה היה הרעיון . ואז החברים בוועדה העלו עוד רעיון, [ . . . ] שנעשה עוד יחידה של אוריינות תקשורת, או במילים אחרות מה שנקרא "צריכה ביקורתית" . כי אמרו "הילדים האלה נחשפים לתכנים כאלה ואחרים – שידעו איך להתמודד" . זו הייתה התפיסה הבסיסית ש [ בה ] אני השתכנעתי וגם הוועדה, ועם זה הלכתי אליו ( ליעקב כץ, יו"ר המזכירות הפדגוגית ) כדי לשכנע אותו לשלב את זה בליבה, [ . . . ] עשינו הרבה...
אל הספר