מדיניות הפרטה וסטנדרטים – החינוך לתקשורת במערכת משתנה

140 | לתווך את המתווכים : חינוך לאוריינות תקשורת בישראל ׀ רביב נאוה ותפקודה, שאימץ את הגיון השוק והגדיר את מטרות מערכת החינוך תוך שימוש בעולם מונחים עסקי וכלכלי ( 2011 Resnik, ) . השפעת הגישות הנאו - ליברליות ניכרו גם בנסיגת המדינה מאחריותה לחינוך ( 2009 Ichilov, ) ובהגדלת חלקם של ארגוני מגזר שלישי וגורמים פרטיים בקביעת תוכני הלימוד ובמימונם ( דגן - בוזגלו, 2010 ; 2012 Berkovich & Foldes, ) . על - פי סבירסקי ודגן - בוזגלו ( 2009 ) , ניתן לזהות סימנים ראשונים למדיניות ההפרטה במערכת החינוך כבר בשנות התשעים, עם קבלת ההחלטות על מעבר של בתי ספר לניהול עצמי, על הקמת בתי ספר ייחודיים ופתיחת אזורי רישום . מגמות ההפרטה גברו בתחילת שנות האלפיים על רקע קיצוצים נרחבים בתקציב החינוך . ניר מיכאלי ( 2015 ) מונה שלוש קטגוריות שעל פיהן אפשר למיין פרקטיקות של הפרטה : ( 1 ) הפרטה פדגוגית ( הפרטת התוכן ) , דהיינו הכנסת גורמים פרטיים לתכנון הלימודים ולהפעלת תוכניות הלימודים בבתי הספר ; ( 2 ) הפרטת המימון – הסתמכות על תקציבים ממקורות פרטיים מגוונים במקום מימון המדינה ; ( 3 ) הפרטה מנהלית ( הפרטת הביצוע ) שע...  אל הספר