פרק 4 : התקופה הראשונה ( 1948 - 1968 ) : מערכת החינוך והתקשורת בישראל הצעירה | 37 גם הציונים הכלליים, השותפים לממשלה ומהמקדמים המרכזיים של חוק החינוך הממלכתי, ראו חשיבות בחינוך אחיד לכול ושאפו לצמצם ככל האפשר את הגיוון בתוכניות הלימודים . ישראל רוקח, מנהיג הציונים הכלליים, קבע כי 6 אחת הדרכים "כל גיוון שמתנגד לרעיון של אחדות האומה לא בא בחשבון" . שהוצעה כדי לנטרל את השפעת המפלגות הייתה להגביל בחוק את תוכניות ההשלמה לארבעה "גוונים מוכרים" בלבד ( לימודי יהדות, לימודי טבע וחקלאות, לימודי מלאכות לבנים ולבנות, חינוך אומנותי ) . 7 רעיון זה לא מצא את דרכו אל החוק הסופי . תחת זאת, נקבע כי תוכניות ההשלמה יוכלו להתבצע רק כהרחבה 8 מנגד, מפלגות של מקצועות שנלמדו במסגרת תוכנית הלימודים המחייבת . השמאל, ובראשן מפ"ם, כפרו באפשרות של חינוך ניטרלי : "אין לנו כל אשליות : אין חינוך ממלכתי כללי סתם . אין חינוך א - פוליטי בלי מגמה מדינית . אין דבר כזה בעולם . כל דיבור על זה, שחינוך ממלכתי הוא חינוך ניטראלי על - מעמדי – 9 וכן : "חינוך כללי, ניטראלי, ממלכתי, איננו הוא סילוף גס, זוהי אחיזת עיניים" . קיים בעול...
אל הספר