512 מכתבים אשר לי מצב הרוח השתפר אתמול משבאתי לכאן מבית החולים שבו ביליתי כמעט שבועיים עם האחיות הנחמדות והפצועים השסועים מין ערב רב של מקרים של ריטושים של חצאי אדם רבעי אדם תינוקות שנפצעו מרסיסים ( אחד בן שנה וחצי שכל משפחתו נהרגה ) אתה שוכב ויכול לדעת את כל תולדות ירושלים, סביבותיה והדרך במשך חודשיים, זה נפצע ברמת רחל וזה בבאב אל וואד וזה בנבי סמואל והלזה עדיין שוכב מהקסטל וכו . . . אני נפצעתי בהתפרצות להר ציון . איזה מוחמד או אחמד מעבר הירדן בעל כפיה אדומה כדם לא מצא לו ג'וב אחר אלא לבוא להציל את פלשתינה ולתקוע לי את הכדור הזה את הצחוק שלו אני אזכור כל חיי ( הוא צחק מלמעלה ) ולאחר מכן הרגו אותו היה אצלו מכתב אהבה באנגלית מבחורה בסוריה, את ההיא יש לי חשק פעם לראות, מה דעתכם ? ? ? . . . בבית החולים קשה היה לראות את המבקרים משאותךָ באות לבקר רק קצינות הסעד המביאות סיגריות ( גם זה כבר אין פה אגב על המצב פה בירושלים קשה לדבר כשאבוא אספר לכם על פרשת ירושלים דברים שאתם כלל לא יכולים להעלות בדמיונכם איך אוחזים אנשים אלה את עצמם משאין אוכל, אין מים, אין חשמל, אין נפט, אין בגדים, אין ניר אין ...
אל הספר