הסוף

418 הסוף לי שום סיכוי לענות על כולן, ויתרתי על הניסיון לספור כמה פעמים יורם קניוק מת . תקופה מסוימת, אחרי המכתב הראשון שקיבלתי ממנו, ב- ,2010 עוד ניסיתי לעקוב : הוא נהג לומר שב- 1941 נרצח בידי האיינזצגרופן בטרנופול שבאוקראינה, למרות שבאותה עת היה בן אחת עשרה ושקוע באכילת שמנת חמוצה בשדרות רוטשילד בתל אביב . כשהיה בן שבע עשרה התנדב לפלמ"ח, השתתף בקרבות עקובים מדם בהרי יהודה במלחמת השחרור, נורה ברגלו ומת בזרועות נזירה שציטטה מדברי בן-עזאי התנא בן המאה השנייה בעברית גרמנית . בהמשך עבר לניו יורק, טופל בבית החולים "הר סיני", התיידד עם צ'רלי פארקר, נישק את בילי הולידיי, נשאר עשר שנים ומת שם כשוויתר על הציור וחזר הביתה . הוא חזר לתל אביב והיה לאחד הסופרים הגדולים והפחות מוערכים בישראל, ועם כל אחד משבעה עשר הרומנים ושבעת אוספי הסיפורים הקצרים שפירסם הוא מת מחוסר אהבה וקוראים, אותו מוות איטי וכואב של דחייה, אלמוניות ודלות . בחמש עשרה שנות חייו האחרונות הוא עשה לו מנהג למות בבית החולים איכילוב מכל מיני סוגים של סרטן וסיבוכיהם — וירוסים, שבצים, זיהומים, דלקות ריאות . ממש לאחרונה, הוא מת שם ביום ש...  אל הספר