פרק אחד עשר - דיוקנו של האומן כמצייר מתים

402 פרק אחד עשר את מנוע היצירה מחליט קניוק לנקוט בצעד מהפכני : אם אי אפשר להתחיל בהתחלה, אולי אפשר יהיה להתחיל בסוף . במקרה הוא מזדמן לתערוכת צילום במוזאון רמת גן של צלמת בשם איריס נשר שעוסקת בהגדרות התפר שבין מילה לדימוי, ובמפגש הערטילאי שבין מספר וסיפור . בעודו משוטט בתערוכה עולה הרעיון במוחו : איריס נשר, שהפליאה לחדור מבעד לפני השטח ולצלם את משטחי המודעות ותת המודע של הסופרות שהצטלמו בעבורה, תצלם את צילום העטיפה הקדמית והאחורית לספר האחרון — תצלם כמה וכמה גרסאות אפשריות שיאפשרו לסופר להגדיר עבור עצמו את הטון ואת הליבה של ספרו החדש . 1 2 "יורם קניוק היה לאחר כתיבת הספר 'תש"ח'", סיפרה לי נשר כשנפגשנו, והוא היה חולה מאוד ורצה לכתוב ספר רפלקטיבי על חייו, ספר שלא יהיה אוטוביוגרפי כמו תש"ח . "הוא רצה לעשות שימוש ב'אני הצייר' שלו, כמו 3 הפגישה עם נשר, אומנית שרואה את העולם דרך שהוא מכנה את זה" . דימויים ויזואליים, התפתחה לפרויקט משותף ולתערוכת צילום נדירה שהועלתה במוזאון רמת גן בספטמבר 2012 ונקראה כניסה . מאיר אהרונסון, אוצר התערוכה, ניסח את הדברים כך : הצלמת איריס נשר לוקחת את הסופר יורם ...  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה

פרדס הוצאה לאור בע"מ