פרק עשירי - בתי חולים: פצע, מחלה וזקנה

358 פרק עשירי נטול זקנים או חולים", ובפסקה האחרונה חיבר קניוק בין הזקנים והחולים ובין בעיית התחבורה בשבת : "אז שבת שלום . לאלפי החולים בבתי החולים שישכבו כאסירים מסוכנים בכלוביהם, ורוב בני משפחותיהם לא יוכלו לבקר 2 אותם, כי אין תחבורה עירונית בשבת" . בטיוטת המאמר הנ"ל, שמצאתי במחשב האישי של קניוק, כותרת התיאור של בית החולים היא "הרמוניה בתופת" . הצירוף של "הרמוניה בתופת" לוכד משמעות מיוחדת . המאמר מתאר תנועה של אנשים, חולים, בני משפחה, אחיות ורופאים, מתאר את הגוף הזקן והחולה, את הפגיעה בפרטיות, את הצורך של החולים והקשישים להשתין, ואת הסירחון ; והוא גם מתאר צבא של חיידקים, כמו משלב מהות מורבידית כלשהי בתוך התמונה הריאליסטית . כל אלה יוצרים אווירה של תופת, אבל בתופת יש גם הרמוניה, שאותה הוא מזהה בתנועה הקדחתנית של כל מי שנמצא שם באותו יום מקרי שבו הוא עצמו הגיע למיון . ההרמוניה הזאת משקפת גם את השיטה של הרפואה המערבית — צילום חולים, סיווג מחלות, טיפול לפי הפרוטוקול ; כל מה שמפקיע את התחושות הפרטיות מהאדם עצמו והופך אותו לחלק מסטטיסטיקה . בספרו של פוקו הולדת הקליניקה ( 1963 ) הוא מראה כי ...  אל הספר