312 פרק שמיני הזה, זה הדבק הזה של הכמעט, אף אחד לא יודע למה הוא נכנס אל הפרדס ולמה הוא יצא מהפרדס ולמה כל כך כותבים עליו הרבה [ . . . ] בירושלמי כתוב ככה ובבבלי כתוב ככה . יש בודאי איזה סיפור אמיתי שאני לא מכיר . הרגשתי תמיד קרבה אליו, איש של עצמו . ותמיד חשבתי, אני מן — I did it my way זה שיר של פול אנקה זה לא של פרנק סנטרה, רק פרנק סנטרה שר את זה כל כך יפה שאני התרגשתי אז . בין אלישע בן אבויה לבין פול אנקה יש איזה משהו שאני מרגיש מקורב אליו . [ . . . ] האחרוּת הזאת שלי היתה לי לרועץ אבל היה כיף כזה [ . . . ] אני לא ידעתי איך לכתוב, עד היום אני לא יודע איך לכתוב, אני כותב הפוך מאחרים, זו גם הסיבה שהרגשתי תמיד לא רק את האחרות, אלא את התחושה שאני כישלון . אבי [ . . . ] היה מדבר איתי רק על כישלון, שהוא רצה להיות כנר, אבל לא נהיה כנר כמו הוברמן אז לכן הוא נכשל, אבל הוא לא נכשל בכלל, הוא בנה מוזיאון ועשה דברים גדולים, אבל היה איש שאהב את הכישלון שלו . קניוק נולד בתל אביב למשפחה מבוססת מהאליטה הארץ-ישראלית . הוא היה מחובר אל אומנים ואנשי תרבות, וקיבל השכלה רחבה וגם אפשרויות נדירות לפתח את ה...
אל הספר