הקשר הגרמני 283 בין יודה ! " כלומר, כתיבה שבה קניוק מודה ביהדות שלו אבל בגרמנית, 114 כביטוי להכלאה המוזרה הזאת שהיא חלק ממנו . איור 71 : תצלום עמוד ממחברת אישית ( ללא תאריך ) לכתיבת הספר הברלינאי האחרון קדמו ביקורים רבים בגרמניה : מאז ביקורו 115 בספר הוא הראשון ב- ,1986 כשעוד הייתה מחולקת, וגם בשנים שלאחר מכן . כותב שההליכה בגרמניה בכלל ובברלין בפרט נעשתה מתוך רצון "לראות את הצעדים" שעשה אביו בעיר . הוא מופתע כשהוא מכיר את הרחובות ( "פסעתי לעבר סביניפלאץ מתפלא איך אני יודע בדיוק לאן ללכת", עמ' 30 ) ואפילו מוצא את עצמו מתגעגע לאוכל הגרמני, "געגוע שהתבטא בטעם של מרק אפונה גרמני שגרוסמוטר שטייסני ומרגלית שהיתה עוזרת בביתנו ב- 1937 היו 284 פרק שביעי מכינות" ( שם ) . בצד הרצון לבדוק את התחושה האישית והאינטימית במרחב הגרמני, קניוק גם מבקש לראות ולהבין את התמונה הגדולה בדבר היחסים בין היהודים לגרמנים ובין ישראל לגרמניה . נקודת המוצא של הספר, כפי שהגדירה אותה ורבין, היא ההתפכחות מן האשליה התמידית של היהודים "שהתמכרו להרגשה שהם חלק בלתי נבדל מהעולם האינטלקטואלי החילוני המערבי, שבטוחים שהתרבות ה...
אל הספר