"חתונת האחים המתים": מן העיזבון

הקשר הגרמני 241 יש לה ילדים . יש בת הלומדת בפרייבורג ( אבל כרגע נמצאת בסביבת הבית ) , וגם בן, שעליו היא נמנעת מלדבר . קורט מברר על אודות הבן . "בדרך כלל כשמת אב ויש משק, הבן ממלא את מקומו, מישהו חייב לטפל באסם שייראה כמו שהוא נראה, מישהו בטח מטפל בלולים, מוארים מסודרים נקיים", הוא אומר לה . לילי מנסה לתהות על קנקנו . "האם אתה מכיר אותי ? " היא שואלת, "בטח הכרת את מיכאל", וקורט קצת מפחיד אותה כשהוא אומר "את בטוחה שאני זר ? [ . . . ] איך אפשר בכלל להיות בטוחים ? אולי לפעמים העד מסרב להשתתף בפעילות, או לזכור, מה את לא זוכרת שאת זוכרת גברתי היפה" . הבת, המצטרפת לשיחה, מעדיפה לתאר בנחרצות את מה שאירע למיכאל אביה : " [ הוא ] ירה לעצמו כדור בראש . מרובה צייד" . היא מזהה משהו בקורט וביחסו אל אמה : "הוא מביט בך כאילו הוא הבעל הראשון שלך", היא אומרת, "מאיפה אתה ? [ . . . ] האזניים שלך, אנטנות של זמן אחר, אתה מכניס אותי לריח של אש, לתבוסה" . הוא שוב נדרש לומר מי הוא וחוזר על התיאור שלו כלולן בעל מעמד בין-לאומי, בעל שיעור הטלה גבוה במחיר הכי נמוך . בסיום דבריו הוא פונה אל לילי וקורא לה בשמה . היא ...  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה

פרדס הוצאה לאור בע"מ