הכתיבה הכלבית של קניוק 91 אבל האם תפקידו של הכלב מתמצה באכילת הטרפה ? בפסוק המקראי הכלב הוא בזוי, בדומה לסטראוטיפים המאפיינים כלבים כחיות המפיצות כלבת, מסולקות ממרחבים מוגנים ועטות על הטרף . מאפיינים אלה ממקמים את הכלב בהקשר אלגורי או סמלי, ולמעשה מציגים את הכלב כ"חיה שאבד לה 6 עם זאת, לוינס אינו מסתפק בהכללות אלה אלא מציע מבט כבודה האחרון" . אחר בכלב : "הקץ לאלגוריות ! יותר מידי משלים קראנו והתרגלנו לדרוש את 7 הוא טוען . לפעמים נכון לקבוע ש"כלב הוא שם הכלב שלא על דרך הפשט", כלב" ; במילים אחרות, הכלב הוא הרבה יותר מסמל, ועומדת לו הזכות לטרף שלו ללא שיפוט ערכי או סמלי . המשך דיונו של לוינס בנוגע לכלב מבוסס על פסוק מקראי נוסף מספר שמות המציין כי במהלך אותו לילה גורלי שבו אלוהים מכה את מצרים במכה 8 כאן, טוען לוינס, הכלבים העשירית, מכת בכורות, "לֹא יֶחֱרַץ-כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ" . חוברים אל היהודים ושומרים על שתיקה כדי לאפשר ליהודים לברוח בלילה הקטלני שבו מת כל בכור בארץ מצרים . לוינס קובע עוד שרגע זה משקף את אותה טרנסצנדנטיות שמיוחדת לחיה, כאשר הכלב משתף פעולה עם אלוהים וכך עומד לצד בני ישראל ב...
אל הספר