החיים והמתים

84 פרק שני האשמה כאן איננה נקשרת לקורבנות שלהם ( כלומר, למי שהם לוחמים נגדם ) אלא לחבריהם . ולמרות זאת החיבור של קניוק, ביצירה הזאת וגם ביצירות אחרות, בין המלחמה לשואה, פותח את הפתח לדבר גם על אשמה אחרת ( כפי שראינו גם בפרק הראשון וגם נראה בפרק על הקשר הגרמני ביצירתו ) . אולי יהיה קצת מוגזם לדבר על קניוק בהיבט של "זיכרון רב כיווני" במובן של הקשר בין השואה לנכבה, אבל במובן מסוים אפשר לראות כי הפנייה לשואה יכולה לשמש עוד וריאציה של "התקת עדות", כדי להתמודד עם מה שאירע 55 ב- 1948 ועם האשמה הנלווית לכך . החיבור בין המלחמות, וההקשרים השונים שבהם מתפרסת האשמה של הגיבורים ביצירה, בונים משולש של טראומה-אשמה-אחריות, שתמיד מופיע לאחר המעשה ולא בעת האירוע . כך אדם רייט אינו שואל שאלות מוסריות בעת שהוא נלחם, כי הוא חייל מקצועי ; יוזף אינו מערער על המשימות המוטלות עליו במחנה כל עוד הן מאריכות את חייו ; רותי נמלטת ואינה מתעכבת להציל את אחותה, והיא גם מבינה שפצוע אנוש הוא חסר יכולת הישרדות בחברה הישראלית הצומחת ואינה מהססת לתת לו את זריקת המוות ; איה מוכנה שבנה ימות ובלבד שהיא תחיה, אבל מרגישה אשמה ב...  אל הספר