74 פרק שני רותי מחליטה ללדת ילד אף על פי שהיא יודעת היטב שההיריון יהרוג אותה . גופה נפגע במהלך הניסויים שבוצעו בה במחנות, אבל היא מסרבת לקבל את 25 היא כותבת מכתב ליוסף עצת הרופא שלה שדוחק בה להפסיק את ההיריון . ודואגת לכך שיישלח אליו אחרי מותה . מתוך תשוקתה להשאיר דבר מה אחרי לכתה מהעולם, היא מחליטה לסכן את חייה . איור 17 : ציור של קניוק שהיה תלוי בחדרו בירושלים 26 תשוקת האימהוּת משותפת לרותי ולאיה, המתפקדת ככפילה של רותי . שתיהן כמהות להיות אימהות, ואף על פי ששתיהן אינן יכולות ללדת, הן מתעקשות להרות . במשפחתה של איה, כל האימהות מתו בשעת הלידה, ובהן גם אימא שלה : "כבר שלוש אמהות לפניה מתו בזו אחר זו באותה הדרך ממש" ( עמ' 59 ) , וזה העתיד הצפוי גם לאיה . איה רוצה "לעבור את האש ; להישרף או לשרוף את האש" ( עמ' 63 ) ולהיכנס להיריון . היא מצליחה להיחלץ מהגורל הצפוי לה ושורדת את לידת בנה, אך התינוק מת . לאיה מתלווה תחושה תמידית של אשמה בנוגע למות התינוק ולמות אימהּ : "רצחתי תינוק ורצחתי אם" ( עמ' 65 ) . כמו איה, גם רותי חשה אשמה בנוגע למותם של אחרים : אחותה שמתה בשואה והחייל הפצוע שהיא הרגה ...
אל הספר