86 פרק שביעי הכלכלה בישיבות הייתה מוטלת על הישיבה, והתלמידים אכלו אצל בעלי בתים . במטבח הישיבה אכלו בני העשירים, שעל שולחנם נסמכו גם בחורים עניים . 1 בשונה מהמקובל בעולם הישיבות לא התייחס הרש"ב רק ללימוד ולתכניו . הוא עמד על כך שכל התלמידים יאכלו את ארוחותיהם בצוותא בחדר האוכל של הישיבה, שנבנה במיוחד לצורך זה . נתן נטע הנובר כתב על ארוחות תלמידי הישיבה בפולין במאה השבע-עשרה . בספרו י ו ן ה מ צ ו ל ה הוא מציין שהיו נותנים לנערים אכילה מקופה של צדקה או מן התמחוי . ואם הייתה קהילה של חמישים 2 בעלי בתים, היו מחזיקין לא פחות משלושים בחורים ונערים . הרבי ראה בארוחה הזדמנות ליצירת קשר בין התלמידים שמן הראוי לנצלה . מתוך אותה תפיסה הוא הורה על בניית מעון מיוחד למגורי התלמידים . שלא כמקובל בישיבות הליטאיות, נאסר על התלמידים ב"תומכי תמימים" לחזור לבתיהם ולבקר את משפחותיהם בחגים בטרם מלאו שלוש שנים לפחות לשהייתם בישיבה . קשר נוסף בין התלמידים נוצר באמצעות תלבושת אחידה שהיה עליהם ללבוש . עיקרו של יום הלימודים ב"תומכי תמימים" דומה לסגנון הישיבתי הרגיל . בשתי הישיבות יש דגש על לימוד הגמרא ומפרשיה . ...
אל הספר